מאמרים

מתנות בחגים חובה או הטבה?

מתנות בחגים חובה או הטבה?

נהוג ומקובל במקומותינו כי בחגים בכלל ובפסח ובראש השנה בפרט מעסיקים נוהגים לתת שי לחג בדמות מענק כספי או שוברי קנייה. מתנה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף. אף שמדובר בנוהג מושרש בעולם העבודה וכחלק מיחסי עובד- מעביד,  שי לחג אינו חובה המעוגנת בחוק. למעסיק יש שיקול דעת וחופש פעולה- הוא עשוי להעניק שי ויכול גם לא להעניקו.

חורג מכלל זה הוא מצב, שבו יחסי עובד- מעביד מתקיימים במסגרת הסכם עבודה קיבוצי, שעליו חתומים המעסיק והעובדים, באמצעות הוועד הייצוגי שלהם. ועדים חזקים עומדים ואף, לא אחת, מתנים את חתימתם על ההסכם הקיבוצי בהכללת סעיף שי לחג פעמיים בשנה- בראש השנה ובפסח. במידה שההסכם כולל סעיף זה, על המעסיק למלא אותו. אי מילויו פירושו הפרת הסכם והרעת תנאים.  במידה שהסכום הוא סכום גבוה, יש לראות באי- קבלתו אי עמידה בהסכם השכר, בהיות השי מרכיב ממנו.

מתנות לעובדים עשויות להינתן "בקטנה" , לדוגמה בימי כיף ובימי גיבוש. מעסיקים מסוימים עשויים להעניק מתנות למשרד- שאינן אישיות- כגון מכונת קפה משוכללת, מחשבים אישיים חדישים ועוד.

 

מתנה כביטוי להוקרה על מאמץ, על הצטיינות ועל הישגים

 

כאשר מדובר במתנות על הישג אישי – או קבוצתי -  יוצא דופן, מעסיקים עשויים להעניק לעובדים מוצרים שונים, גאדג'טים, כגון: מוצרים משלימים לסלולאר, דיסק און קי מעוצב, אוזניות, רמקולים בצורות שונות, עכבר אופטי, מפצל USB , מוצרים ממותגים ( המהווים אלמנט שיווקי אפקטיבי של החברה המעניקה אותם), כוסות מסוגננות ומעוצבות ועוד.

המלה מתנה יוצרת קונוטציה שהיא היפוכו של המושג חובה. מהותה של המתנה הוא היותה מחווה שאינה תלוי בדבר, ביטוי של הכרה והוקרה. מתנה לא ניתנת על מנת לקבל תמורה. כאשר יש מי שסבורים כי חובה לתת מתנה – מכאן גם הציפייה לקבלתה והאכזבה שנוחלים כאשר היא לא מוענקת – אות וסימן כי הם רואים בה חלק מחובות המעסיק כלפיהם ולא גילוי של רצון טוב והכרה במאמצי העובדים ובתרומתם לחברה.

גם כאשר מתן מתנות לחגים הוא חלק מהתרבות הארגונית של החברה והעובדים רגילים לקבל מתנות קטנות בחגים שונים, סבירה ולגיטימית היא תחושת האכזבה שהם עלולים לחוש, אם מכל סיבה שהיא המעסיק מפסיק להעניק מתנה לעובדיו, אבל גם בהינתן אכזבתם, אין כאן הפרה של הסכם או אי מילוי חוקי עבודה.

מתנה לא צריכה בהכרח להימדד ולהיבחן על פי מדד היותה חובה או טובה. היא לא חובה ולא טובה, אבל היא בהחלט נוהג יפה וראוי, המדגיש פן אנושי ורגשי מצד המעסיק.

 

מתנות מועילות למעניק ולמקבל

 

מתנה, קטנה וסמלית ככל שתהיה – בעיקר אם וכאשר מדובר בחפץ או בגאדג'ט שימושי- מועילה לשני הצדדים, למעניק ולמקבל. עצם הענקת מתנה בכלל ושי לחג בפרט עשויה לחזק את מחויבותם הרגשית והמעשית כאחת של העובדים כלפי החברה: הם עשויים לראות בה ביטוי להוקרתם, להערכתם, להחשבתם, לראייתם כגורם (הון) אנושי חשוב ומוערך. למעסיק המעניק מתנה נרשמת נקודת זכות. התועלת היא אפוא הדדית. הענקת מתנה אינה עסקה אבל היא מעשה של WIN-WIN. אכן כן- מתנה מהווה פלטפורמה שיווקית. פשוטה כמשמעה.

 

מתנה כפלטפורמה שיווקית

 

מתנה מהווה, כאמור, פלטפורמה שיווקית כאשר היא ממותגת בלוגו של החברה, במוטו או במסר שלה, בצבעיה, בייצוגה החזותי המאפיין והמייחד אותה. מתנות למשרד, לדוגמה, כדוגמת כוס או מחזיק מפתחות ממותגים יכולים להיות מנוע ואף מנוף שיווקי עצמתי ואפקטיבי: רבים עשויים להיחשף אליהם ובתוך כך להתוודע אל המוצר או אל השירות של החברה.

למעסיק כדאי לתת מתנות לעובדים גם אם לא חלה עליו החובה לעשות זאת. הוא תמיד ייצא נשכר. התועלת שהיא עשויה להניב לו גדולה לאין שיעור מהעלות הכספית ( שלא חייבת בהכרח להיות גבוהה, בעיקר כאשר הוא מזמין פריטים רבים, שאותם ניתן לקבל בתהליך ייצור סדרתי של החברה האמונה על ייצור פריטים רבים ועשויה גם להציע מחיר תחרותי ואטרקטיבי בהחלט למי שרוכש כמות גדולה).

בשורה התחתונה – מתנות בחגים הן נוהג יפה המהווה חלק בלתי נפרד מהממשק בין מעסיקים לעובדים. לא בטוח שנכון להידרש אליהן רק מנקודת מבט של או - או: או חובה, או טובה.